רשות המסים הוציאה חוזר רשמי שמטרתו להבהיר באלו מקרים דיווח על "חקר תנאי שוק" שהוגש על ידי הנישום יחשב כממלא את דרישת החוק והתקנות, ויעביר את חובת הראיה במסגרת ההליך השומתי אל פקיד השומה, בשונה מהכלל לפיו חובת הראיה מוטלת על הנישום, משמע, באילו מקרים חובת ההוכחה במסגרת דיון שומה תועבר מהנישום לפקיד השומה.
על פי סעיף 85א', על הנישום להציג תיעוד על "חקר תנאי שוק" העומד בדרישות הסעיף. תיעוד זה כולל, בין היתר:
(1) פרטי הנישום, לרבות בעלי הזכויות השולטים בו, במישרין או בעקיפין, כל חבר-בני-אדם המוחזק על ידיו במישרין או בעקיפין, כל חבר-בני-אדם שהוא והנישום מחזיקים בהם ופרטי הנהנים או המוטבים בזכויות כאמור; לעניין פסקה זו יפורש המונח "שליטה" ו"החזקה" – כהגדרת "שליטה" שבסעיף 85א לפקודה;
(2) הצדדים לעסקה הבין-לאומית, תושבותם וציון היחסים המיוחדים שיש לנישום עמם;
(3) התנאים החוזיים של העסקה הבין-לאומית לרבות פירוט הנכס, השירות שניתן, המחיר שניתן, תנאי הלוואה והאשראי וערבויות;
(4) תחום הפעילות של הנישום וההתפתחויות בו;
(6) שימוש בנכסים בלתי מוחשיים, במישרין או בעקיפין;
(7) פירוט כל העסקאות שעשה הנישום עם צד לעסקה, לרבות הלוואות, תשלום דמי ניהול, שותפויות, מיזמים משותפים, מתנות, ערבויות, הסכמי נאמנות וכל הסכם אחר;
(8) עסקאות דומות, שיטת ההשוואה שנבחרה ומאפייני ההשוואה שעל פיהם נקבעו טווח הערכים והטווח הבין-רבעוני, לפני העניין, פירוט ההתאמות שנעשו למאפייני ההשוואה והסבר לבחירת ההשוואה ולהתאמות שנעשו, פירוט התוצאות שהתקבלו בעקבות ההשוואה, הצגת טווח הערכים או הטווח הבין-רבעוני, לפי העניין, וכן המסקנות הנובעות מההשוואה לעסקאות הדומות;
(9) אופן הדיווח על העסקה במדינת החוץ, לרבות במסגרת בקשה להחלטה מקדמית, אם הוגשה, וכן דיווח על הנתונים של העסקה במדינת חוץ ואם היה פער בין הדיווח במדינת חוץ לדיווח בישראל – הסברים לקיומו של הפער האמור.על פי החוזר במידה והנישום אינו עומד בדרישות התיעוד, רשאי פקיד השומה במקרים מסוימים לסווג את העסקה הבין חברתית סיווג מחדש, דבר שעלול להביא, בין היתר, לקנסות, לחיוב שונה של העסקה ועוד. במקרים כאלו, פקיד השומה גם רשאי להטיל קנס גרעון לנישום לפי סעיף 191 לפקודה.
החוזר קובע כי שאלת חובת ההוכחה תוכרע רק לאחר בחינת המסמכים שהוגשו והכרעה האם הם עומדים בתנאי סעיף 85א' לפקודה. באם ימצא פקיד השומה שהעובדות עליהן מבוססת עבודת מחירי ההעברה נתונות במחלוקת, חובת ההוכחה תישאר עם הנישום. נטל ההוכחה הינו מהותי ביותר לדיוני השומה וכי על הנישום להקפיד על מילוי כלל הנחיות הפקודה.
מהחוזר עולה כי לפקיד השומה שיקול דעת רחב ביותר לדחות את העבודה שהגיש הנישום. בהיעדר עבודה אשר עומדת בתנאי הסעיף, עלול להיווצר לחברה קושי בדיון השומה, הכרוך בנטל ההוכחה של קיום העסקה בתנאי שוק.
לצפייה בחוזר רשות המסים שפורסם בנושא – לחצו כאן
