כל מי שמעביד עובד לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי חייב לנהל עבורו פנקס שעות עבודה ומנוחה.
בהתאם להוראות החוק:
- רישום שעות העבודה, שעות המנוחה השבועית והשעות הנוספות יערך בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה שבהן הועסק העובד בפועל.
- במקרה שהרישום הנ"ל לא בוצע באמצעים מכנים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לשם כך.
- ניהול פנקס שעות עבודה ומנוחה חייב להתבצע על ידי המעסיק עצמו. המעסיק אינו יכול להעביר את ניהול פנקס שעות העבודה ומנוחה לעובד.
פירוט פס"ד שניתנו באשר לאופן רישום וניהול שעות עבודה:
פס"ד בית הדין האזורי לעבודה בתל –אביב שניתן ביום 4/12/2013:
עובד שעבד במאפייה טען כי עבד כל יום 14-16 שעות אולם העובד לא צירף כל מסמך לתמיכה בטענתו.
המעסיק מנגד טען כי העובד עבד כשש שעות מידי יום וכי מעולם לא הועסק אחה"צ, היות שלא מתבצעת חלוקת דברי מאפה אחה"צ. המעסיק הודה כי לא ניהל רישום של שעות העבודה כמתחייב על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") ולפיכך נקבע כי נטל הראיה לעניין שעות נוספות יועבר למעסיק.
בנוסף, תיקון 24 לחוק הגנת השכר התשי"ח- 1958 מחייב את המעסיק להציג רישומי נוכחות. הואיל והדבר לא קרה במקרה דנן, נקבע כי חובת ההוכחה על המעסיק עומדת על 60 שעות חודשיות לכל תקופת עבודתו של העובד. המעסיק לא הצליח להוכיח כי העובד לא ביצע את השעות נוספות, אשר על כן נפסק לזכותו סך של 45,435 ש"ח.
פס"ד בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ביום 20.6.12:
ביום 20.6.12 ניתנה ע"י בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הכרעת דין בעניינו של גיל בן משה גיא (ת"פ 1120-09 מדינת ישראל משרד התמ"ת נ. גיל בן משה גיא).
גיל הפעיל עסק של פיצוחיה באשקלון והעסיק עובדים בפיצוחיה. בתקופה הרלוונטית, לא היה שעון נוכחות בעסק וגיל לא ניהל רישום של שעות העבודה של העובדים. לטענתו, לכל עובד בעסק מחברת שבה הוא רושם את הזכויות והחובות שלו, מתי התחיל ומתי סיים לעבוד. בסוף כל חודש נהג גיל לעבור עם כל עובד על הרישום שלו. לטענת גיל, היחסים עם עובדיו מושתתים על בסיס אמון אישי, ולכן אין לו בעיה עם ניהול השעות העצמאי של עובדיו.
כנגד גיל נפתח תיק פלילי והוגש כתב אישום בגין אי ניהול פנקס עבודה בהתאם לחוק.
בהכרעת הדין, קבע בית הדין כי החובה בחוק שעניינה ניהול פנקס שעות עבודה היא חובה המוטלת על המעביד עצמו. בהקשר זה קובע החוק: "מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה שבועית ובו ירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות…"
הטענה של גיל כי אין לייחס לו עבירה שעניינה אי ניהול פנקס שעות עבודה בנימוק שרישום השעות ניתן לעובדים, אין בה ממש משאין המעביד רשאי להתנער מחובתו שלו, לנהל את רישום שעות העבודה של העובדים ולהעביר חובה זו לידם.
לפיכך, הורשע גיל בעבירה של אי ניהול פנקס עבודה, עבירה לפי סעיף 25 ו-26(א) לחוק.
מסקנות והמלצות
- הפרת חובת ניהול פנקס שעות עבודה, כפי שמתחייב בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, הינה עבירה פלילית על כל משמעויותיה.
- האחריות לניהול פנקס שעות עבודה מוטלת על המעביד. לא ניתן להעביר אחריות זו לעובדים כך שהם ינהלו את פנקס שעות העבודה.
ההמלצה – להתחיל לנהל, באופן מיידי, פנקס עבודה לכל העובדים.
יש לנהל פנקס עבודה גם לעובדים אשר עובדים מחוץ לחצרי המעסיק, בין באופן קבוע ובין באופן ארעי (אנשי מכירות, סוכנים, שירות, טכנאים, אאוטסורסינג וכו').
ניהול פנקס שעות עבודה כחוק יכול להתבצע בצורה פשוטה וקלה ע"י שימוש בשעון נוכחות או מערכת אחרת לדיווח נוכחות. מערכות דיווח נוכחות מתקדמות הקיימות כיום מאפשרות לכל סוגי העובדים לדווח נוכחות במגוון דרכים, כגון: שעון נוכחות טביעת אצבע או כרטיסים, דיווח אינטרנטי, טלפוני, מסרונים וכו').
