חוזר 18-2020 – דמי אבטלה לבעלי מניות בחברה ודמי אבטלה לקרובי משפחה שעבדו ביחד לפני תקופת משבר הקורונה
רקע כללי
עובד שכיר זכאי לקבל דמי אבטלה אם הוא צובר תקופת אכשרה מתאימה כעובד שכיר (לרבות עצמאי שמבוטח לפי צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים כעובד שכיר).
לבעלי שליטה בחברת מעטים [לפי ההגדרה בסעיפים 32(9) ו- 76 לפקודה] ולבני משפחה שעובדים בעסק משותף, נקבעו בחוק ובפסיקה כללים מיוחדים, נוסף על הכללים הרגילים לזכאות לדמי אבטלה.
על פי ההלכה הפסוקה, העובדה שעובד הוא קרוב של בן משפחה שיש לו מניות בחברה – לא תשלול על פניו את הזכאות לדמי אבטלה.
בפסק דין בעניין פייגלשטוק מיום 11.11.93, נקבע: "כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידה את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או ‘סמלי’ וכדומה".
קרובי משפחה שעובדים ביחד בעסק ובעלי מניות בחברת מעטים, נבחנים בקפידת יתר לצורך זכאותם לדמי אבטלה.
בעלי שליטה בחברת מעטים
בעל שליטה בחברת מעטים, שבה הוא עובד, אינו מבוטח לענף אבטלה מכוח עבודתו בחברה, ואינו משלם דמי ביטוח לענף אבטלה. לכן, אין לו תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה מכוח עבודתו בחברת המעטים הזו.
בעל שליטה לפי סעיף 32(9) לפקודה הוא ככלל, מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, ב-10% לפחות מהון המניות או מכוח ההצבעה, או בזכות להחזיק 10% מהמניות או מכוח ההצבעה, או בזכות לקבל 10% מהרווחים, או בזכות למנות מנהל, והכול כמפורט בסעיף.
חברת מעטים לפי סעיף 76 לפקודה היא, ככלל, חברה שבשליטת 5 בני אדם לכל היותר, והכול כמפורט בסעיף. אדם וקרובו, אדם ובא כוחו ושותפים בשותפות – נחשבים לאדם אחד לצורך הגדרת השליטה של 5 בני אדם לכל היותר.
הגדרת קרוב [גם לעניין סעיף 32(9)] נמצאת בסעיף 76(ד) לפקודה: בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה.
לפקודת מס הכנסה לחצו כאן
העסקה בחברה בבעלות קרוב משפחה
עובדים שכירים בחברה שבבעלות קרוב משפחה שלהם, לרבות בני זוג שאחד מהם הוא בעל השליטה בחברה – כל עובד נבחן לענף אבטלה, כדלקמן:
- נבחנת שליטה ישירה בחברת המעטים [לפי סעיפים 32(9) ו-76 לפקודה]. ככל שיש שליטה ישירה, אין זכאות לדמי אבטלה.
- נבחנת שליטה עקיפה בחברת המעטים. לפי התנהלות בני הזוג או קרובי המשפחה ומידת השפעת בן/בת הזוג או קרוב המשפחה וסמכויותיהם בחברה. ככל שאין שליטה ישירה אך יש שליטה עקיפה, אין זכאות לדמי אבטלה.
- אין שליטה ישירה ואין שליטה עקיפה בחברת המעטים – נבחנים יחסי עובד ומעסיק כמו בכל עסק שאינו מאוגד כחברה.
כלומר, כל עוד העובד אינו מחזיק במניות ואינו בעל שליטה בעקיפין – המוסד לביטוח לאומי אינו מייחס לו שליטה בחברה ובוחן יחסי עבודה.
לקריאת חוזר בעלי שליטה בחברת מעטים שהם בני זוג – לחצו כאן
העסקת קרובים (למעט בני זוג) – בחינת יחסי עובד ומעסיק
לבני משפחה קבע סעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי כללים מיוחדים בהגדרת “עובד” (הפסיקה הרחיבה את הכללים האלה גם לקרובי משפחה בדרגה יותר רחוקה):
"עובד" – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעסיק, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, “בן משפחה” – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.
לאור הכללים בחוק ובפסיקה, אימץ המוסד לביטוח לאומי את העקרונות המצטברים לבחינת יחסי עבודה בין קרובי משפחה שעובדים בעסק אחד:
- מתבצעת עבודה בעסק או במפעל – יש לוודא שלא מדובר ביחסים וולונטריים התנדבותיים במסגרת עזרה טבעית בין בני משפחה, אלא בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות בין עובד ומעסיק.
- העבודה מתבצעת באופן סדיר – ולא מדי פעם בפעם כשיש צורך.
- העסקת בן המשפחה מתבצעת בעבודה שאילולא עשה אותה בן המשפחה הייתה נעשית בידי עובד אחר – כלומר, העבודה נחוצה וחיונית.
- יש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי ולא "סמלי" וכדומה.
לאור הנ”ל, קרוב משפחה שטוען שהיחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, חובת ההוכחה מוטלת עליו, ועליו לשכנע את המוסד לביטוח לאומי כי קיימת מערכת חוזית של חובות וזכויות המאפיינת עובד שכיר.
העסקת בן/בת זוג – בחינת יחסי עובד ומעסיק
בני זוג שעובדים ביחד בעסק משותף יכולים להיות עצמאים ביחס חלוקה לפי תקנה 24 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח, או שני עצמאים שמדווחים בנפרד באופן בלתי תלוי, לפי הכללים שבסעיף 66 לפקודה. במקרים אלה הם אינם זכאים לקבל דמי אבטלה מכוח עיסוק זה.
על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, בת זוג שעובדת בעסק של הבעל תקבל דמי אבטלה ככל שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק לפי דיני עבודה, כיוון שהיא אינה כלולה בהגדרת "בן משפחה" (נכון גם לבן הזוג שעובד בעסק של אשתו).
לצורך הכרה באישה כעובדת שכירה של בעלה, המוסד לביטוח לאומי אימץ מספר מבחנים מצטברים שנקבעו בפסיקה (הכללים זהים גם למקרים שבהם הבעל מועסק בעסק של אשתו):
- שכר קבוע ויציב שמתקבל בפועל, שאינו מותנה במצב הכלכלי של העסק ושאינו מושפע ממנו. העובדת (האישה) אינה חשופה לסיכון כלכלי.
- קיימת מסגרת קבועה של שעות עבודה.
- האישה מקבלת שכר ריאלי בתוספת התנאים הסוציאליים, כגון: חופשה, הבראה ותוספת יוקר כמו כל העובדים.
- האישה אינה נוהגת מנהג בעלים בעסק, והבעל מקבל את ההחלטות המהותיות במקום העבודה.
המוסד לביטוח לאומי נוהג לבחון אם יש התאמה בין השכר שנקוב בתלוש לשכר ששולם בפועל, כיוון שלעמדתו, תכליתה של גמלה מחליפת שכר היא לשמור על רמת החיים בהתאם להכנסה שהמבוטח הורגל אליה.
לקריאת חוזר מעמדם של בני זוג העובדים בעסק משותף – לחצו כאן
טופס תביעה לדמי אבטלה של בעלי מניות וקרובי משפחה וטיפול בתביעה
בתביעה לדמי אבטלה בטופס 1500 ובהצהרת מעסיק על המשכורת של העובד בטופס 1514, יש לענות על שאלות ולחתום על הצהרה שהפרטים נכונים, כמפורט להלן:
- האם אתה נמנה כיום או היית בעבר מבעלי העסק או החברה?
- האם אתה מוגדר כיום או היית מוגדר בעבר במס הכנסה כבעל שליטה בחברת מעטים (על פי סעיף 32 לפקודת מס הכנסה)?
- האם יש קרבה משפחתית בינך לבין מעסיקך?
לצורך בדיקת הזכאות לדמי אבטלה המוסד לביטוח לאומי בוחן את המידע שיש בידו:
- אם יש דיווח על בעלי שליטה בטופס 102 ושיעור ההחזקה במניות החברה.
- אם תקופת ההעסקה ארוכה, רציפה וסדירה, אם היו שינויים בשכר ואם השכר ריאלי.
המוסד לביטוח לאומי מבקש לעיתים להשלים פרטים נוספים לרבות בשאלון לבחינת יחסי עובד ומעסיק (לדוגמה, טופסי 674 ו-6106 שנמצאים באתר הביטוח הלאומי). ככל שאין בידי המוסד לביטוח לאומי מספיק מידע כדי להחליט בתביעה, הוא מבצע חקירה.
לצפייה בטופס תביעה לדמי אבטלה (כולל מקוון) – לחצו כאן
להורדת שאלון לקביעת מעמד בעל שליטה בחברת מעטים (6106) – לחצו כאן
להורדת שאלון לבחינת יחסי עובד מעביד (674) – לחצו כאן
דוגמאות מפסקי דין בתביעות לדמי אבטלה (בעיקר מהשנים האחרונות)
- שלילת הזכאות לדמי אבטלה מבעל שליטה בחברת מעטים.
- דחיית תביעה של אישה שאינה בעלת מניות שעובדת בחברה בשליטת בעלה.
- הכרה בתביעה של אישה שאינה בעלת מניות כעובדת בחברה בשליטת בעלה.
- הכרה בעבודה של קרוב משפחה שאינו בעל מניות, בחברה שבבעלות קרוב משפחה.
- הכרה בעבודה של בת זוג כשכירה אצל בן הזוג בעסק שאינו מאוגד כחברה.
להמשך קריאה – לחצו כאן