פסק-הדין ב.ד. מיקוד תקשורת וביטחון בע"מ (המערערת) נגד פקיד שומה חיפה שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה, ביום 15 במרץ התייחס לאופן חישוב ההטבה המוענקת לעובד בגין קבלת רכב המשַמש אותו גם לצרכים פרטיים, דהיינו כיצד יחושב שווי השימוש ברכב שהועמד לרשותו הפרטית של העובד: האם יחושב אך ורק על פי האמור בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987, או שמא רשאים העובד, או המעביד המנכה מס במקור מהכנסת העובד, להוכיח כי שווי השימוש שונה מהקבוע בתקנות אלו. דהיינו, האם הנתונים הנצברים אצל מעביד באמצעות תכנת Save Tax המותקנת ברכבים ובעסק, יכולים לשַמש בסיס לקביעת שווי אחר של ההטבה.

בפסק דין, נקבע כי אין לסטות מהוראות פקודת מס הכנסה ותקנותיה בעניין שווי רכב הניתן לעובד בחברה. השופט, רון סוקול, קבע כי תקנות השווי קובעות כללי חישוב נוקשים שאינם בבחינת חזקה הניתנת לסתירה. עוד קבע השופט סוקול, כי לא שוכנע שנָפל פגם בתקנות המצדיק את פסילתן בשל אי-סבירות; וכי אפילו ניתן היה להוכיח שווי שימוש השונה מהחישוב על-פי תקנות השווי, הרי שאין במערכת שהותקנה על-ידי המערערת די כדי לקבוֹע שווי שכזה.

"לא שוכנעתי, קבע השופט, כי התקנות אינן סבירות באופן המצדיק התערבות שיפוטית ולא שוכנעתי כי המערערת מספקת נתונים שיכולים להועיל בקביעת שווי ההטבה. אשר על כן אני מורה על דחיית הערעור".

לקישור לפסק הדין –לחץ כאן