במסגרת היערכות לתום שנת המס, על בעל מניות מהותי (מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחבר-בני-אדם) להעניק תשומת לב מיוחדת להוראה בעניין משיכות בעלים שטרם נפרעו. כזכור, סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה קובע, כי בעל מניות מהותי (או קרובו) אשר משך מהחברה סכום העולה על 100 אלפי ש"ח – יחויב במס על משיכה זו, אם לא ישיב את הכסף לחברה עד לתום שנת המס שלאחר השנה בה נמשכו הכספים. כך, לדוגמא אם המשיכה בוצעה במהלך 2019 על בעל המניות להשיב את כספי ההלוואה עד לתום שנת המס 2020, שכן אחרת יחויב במס על סכום המשיכה.
ההכנסה בידי בעל המניות המהותי תסווג באופן ובסדר הבא:
- הכנסה מדיבידנד – ככל שבחברה ישנם עודפים הניתנים לחלוקה לפי חוק החברות.
- הכנסת עבודה – במידה ולחברה אין רווחים ראויים לחלוקה ומתקיימים יחסי עובד-מעביד.
- הכנסה מעסק או משלח יד – במידה ולחברה אין רווחים ראויים לחלוקה ולא מתקיימים יחסי עובד-מעביד.
יובהר, כי ככל שהמשיכה חויבה במס בידי בעל המניות בהתאם לחלופה השנייה או השלישית לעיל, והחברה רשמה בספריה הוצאה כנגד סגירת יתרת המשיכה שחויבה, תיחשב ההוצאה גם כהוצאה לצורכי מס.
לסיום נחזור ונציין, כי על בעל המניות מהותי כמוגדר לעיל, לבדוק לפני תום השנה האם כתוצאה ממשיכת כספים, העמדת בטוחה או שימוש בנכס של החברה שבבעלותו, עלולה להיות מיוחסת לו הכנסה רעיונית שתביא לחיובו במס. אם אכן קיימת משיכה כאמור, או שקיימת חשיפה לייחוס הכנסה רעיונית מעין זאת, על בעל המניות לבחון פירעון של המשיכה קודם לתום השנה, או לחילופין, עליו לבחון חלופות כדוגמת חלוקת דיבידנד או תשלום שכר עד ליום 31/12/2020.
הגדרת משיכת כספים מחברה – סעיף 3(ט1) מגדיר משיכה של כספים כמשיכה בסכום מצטבר העולה (ביום כלשהו בשנת המס ובזו שלפניה) על 100,000 ש"ח, כמו כן, הלוואה, השאלה וכל חוב אחר גם הם ייחשבו כמשיכה של כספים, וכן ניירות ערך, פקדונות וכל ערובה אחרת שהחברה העמידה כבטוחה לטובת בעל המניות המהותי.
