חוזר 23-2018 – חובת ניכוי במקור מדמי שכירות לצורך ההכרה בהם בהוצאה מוכרת לצרכי מס

בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות), תשנ"ח-1998, חייב כל שוכר המשלם דמי שכירות ואשר רוצה לתבוע אותם כהוצאה, לנכות מהם מס במקור, ללא קשר להיקף עסקו או מחזורו.

מדובר בתשלומים בעד שכירות של מקרקעין המשמשים בייצור ההכנסה כגון, חנות, מגרש, דירה, מחסן, אולם כנסים וכו', בין אם השכרה חד פעמית ובין השכרה שוטפת.

שיעור הניכוי במקור:
שיעור הניכוי במקור יעמוד על 35%, אלא אם ימציא המשכיר אישור מיוחד על פטור/הקטנה מדמי שכירות מאושר על ידי פקיד השומה.

בעת כל תשלום חייב השוכר לרשום את סך התקבול, שיעור הניכוי במקור, סכום הניכוי במקור וסכום התשלום נטו על ספח השיק, או על הקבלה שהתקבלה. אם אין קבלה מודפסת למשכיר, יש להכין פרטי תשלום אלו בקבלה ידנית.

בהתאם להוראות תקנה 6ב לתקנות מע"מ, כאשר בעל הנכס/המשכיר אינו עוסק לצרכי מע"מ, על השוכר להוציא חשבונית מס עצמית בגין דמי השכירות.

דיווחים לרשויות:

1. השוכר יהיה חייב בפתיחת תיק ניכויים ובדיווח על התשלום בגין השכירות והמס שניכה וזה עד ה-15 לחודש עבור התשלום בגין החודש שחלף.
2. הדיווח לניכויים יתבצע בפנקס הניכויים בטופס 102 סוג ניכוי 067 (תשלומים שלא משכר) ויש לשלם את המס שנוכה לרשות המסים.
3. יש לדווח עד ל-30 באפריל של השנה העוקבת בטופס 856 ריכוז שנתי על תשלומים ועל ניכוי במקור מספקים.
4. השוכר ירשום את פרטי המשכיר על טופס 0851 (לצפייה בטופס – לחץ כאן).
5. השוכר ימציא אישור למשכיר על גבי טופס 0857 (לצפייה בטופס – לחץ כאן) על דמי השכירות ששילם לו ועל הניכוי במקור שנוכה ממנו בשנת המס.

נציין כי ניכוי המס במקור אינו פוטר את המשכיר מדיווח על ההכנסה.