פורסם פסק הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין יינות ביתן בע"מ.
עניינו של פסק הדין בשאלה, האם בדין ניכתה המערערת מס תשומות בשיעור של 2/3, לפי תקנה 18(ב)(2) לתקנות מע"מ, מהוצאות התחזוקה והשימוש של כלי רכב פרטיים שבבעלותה אשר הוצמדו לעובדיה.
לטענת מנהל מע"מ, עיקר השימוש בכלי הרכב היה לצרכים פרטיים של עובדי המערערת ולא לצורכי העסק, כך שהיה על המערערת לנכות רק רבע ממס התשומות, וזאת כמתחייב מתקנה 18(ב)(3) לתקנות מע"מ.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ג' גדעון, דחה את הערעור (קישור לפסק הדין).
השופט גדעון קבע, כי על המערערת רובץ הנטל לשכנע בדבר זכאותה לניכוי מס תשומות, מה גם שהמידע בדבר השימוש אשר נעשה בפועל ברכבים מצוי בידיעתה הבלעדית ואינו עולה מפנקסיה.
עוד קבע השופט, כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות להראות כי הנסיעות מהבית אל מקום העבודה ובחזרה הן לצרכי העסק ובכלל זאת לא הוכיחה את טענתה כי במהלך הנסיעות האמורות ממשיכים העובדים ומבצעים את תפקידם ואת טענתה הנוספת כי נעשה שימוש בכלי הרכב על מנת להסיע עובדים נוספים לעבודה.