הזכאות לדמי הבראה מוסדרת בהסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום דמי הבראה ובצו ההרחבה שהוצא לו. מעסיקים רבים נוהגים לשלם דמי הבראה בחודשי הקיץ. להלן ריכוז העקרונות המנחים לתשלום דמי הבראה:
- עובד יהיה זכאי לדמי הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו. להלן מספר ימי הבראה להם זכאי עובד במשרה מלאה:
| בתום שנת העבודה הראשונה | 5 ימי הבראה |
| עבור שנת העבודה השנייה והשלישית | 6 ימי הבראה לכל שנה |
| עבור שנת העבודה הרביעית עד העשירית | 7 ימי הבראה לכל שנה |
| עבור שנת העבודה ה-11 עד ה-15 | 8 ימי הבראה לכל שנה |
| עבור שנת העבודה ה-16 עד ה-19 | 9 ימי הבראה לכל שנה |
| עבור שנת העבודה ה-20 ואילך | 10 ימי הבראה לכל שנה |
- החל מיולי 2018 תעריף יום הבראה במגזר הפרטי הינו 378 ש"ח.
- החל מיוני 2018 עומד תעריף יום הבראה במגזר הציבורי ובמוסדות ההסתדרות על סך של 426 ש"ח.
- צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה קובע, כי דמי ההבראה ישולמו באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה. כלומר, אין חובה על פי צו ההרחבה לשלם את דמי ההבראה במועד כלשהו, ואפשר לשלמה במועדים שונים ובלבד, שהדבר נעשה בהסכמת העובדים, או בהתאם לנוהג במקום העבודה.
- מעסיק יכול לשלם לעובדיו דמי הבראה מידי חודש, ובכך ליצור נוהג במקום העבודה בכל הנוגע למועד תשלום דמי ההבראה. מומלץ להפריד לצורך העניין רכיב נוסף בתלוש המשכורת, ולוודא שהסכום המשולם מידי חודש לא יהיה נמוך מהשיעורים שנקבעו לתשלום דמי הבראה באותו מועד, ועפ"י הוותק של העובד במקום העבודה, כאשר יש לחלק את הסכום ל-12 חודשים.
- עובד במשרה חלקית זכאי לדמי הבראה באופן יחסי לחלקיות משרתו. משמע, על מנת לחשב את דמי ההבראה, המגיעים לעובדים במשרה חלקית, יש להכפיל את אחוז המשרה של העובד בדמי ההבראה, המגיעים לעובד במשרה מלאה.
להלן חישוב אחוז המשרה במקום בו משרה מלאה היא 42 שעות שבועיות:
(מחיר יום הבראה X מס' ימי הבראה X מס' שעות עבודה בשבוע)/42
יצוין, כי במידה ומספר שעות העבודה בשבוע אינו קבוע, ניתן לחשב את אחוז המשרה לפי ממוצע חודשי
ממוצע שעות עבודה לחודש/182 או לפי ממוצע שנתי {סה"כ שעות עבודה בשנה/52 (שבועות בממוצע לשנה)}.
- עובד יהא זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד (לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת העבודה) אם לא קיבל את דמי ההבראה במהלך עבודתו.
- הזכאות לדמי הבראה בגין תקופות היעדרות
- חופשה ללא תשלום – אינה מהווה וותק לחישוב הזכאות.
- מחלה בתשלום – בהתאם לחוק דמי מחלה, דין דמי מחלה כדין שכר עבודה. לפיכך תקופת היעדרות בשל מחלה המזכה בתשלום תהווה וותק לעניין זכאות לדמי הבראה. עם זאת, אם מדובר בתקופת מחלה שבגינה העובד אינו זכאי לתשלום יש לראות בתקופה זו חופשה ללא תשלום, שלא תזכה את העובד בהבראה.
- תאונת עבודה – אין התייחסות בצו ההרחבה לתקופת היעדרות זו, ולכן מדובר בשאלה של פרשנות. אחת הפרשנויות, היא שאם מדובר בפגיעה בעבודה, שעליה מקבל עובד דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, זכאי העובד לצבירת הבראה בגין תקופות היעדרות אלה.
- אם מדובר בתאונת עבודה, שבגינה לא מקבל העובד כל תחליף שכר מהמעסיק, או מהביטוח הלאומי, יש לראות בתקופה זו חופשה שלא תזכה את העובד בהבראה.
- חופשה שנתית – כיוון שהעובד ממשיך לקבל את שכרו הרגיל במהלך החופשה, הוא זכאי לצבירת הבראה במהלך היעדרות זו.
- חופשת לידה – חופשת לידה מהווה וותק מלא לתשלום דמי הבראה.
- שמירת הריון – צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה לא מתייחס לשאלה האם שמירת הריון מהווה וותק לתשלום דמי הבראה ולכן מדובר בשאלה פרשנית. עם זאת, חוק עבודת נשים קובע, כי היעדרות בגין שמירת הריון "לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה" (בין אם העובדת מקבלת בגינה דמי מחלה ובין אם העובדת זכאית לגמלת שמירת הריון). בנוסף, בית הדין האזורי לעבודה קבע, שיש לקחת בחשבון את כל התקופה לצורך וותק לעניין הבראה.
