קביעת תקרה להפקדה שוטפת במרכיב הפיצויים
נוסף סעיף 3(ה3)(1א)(א) לפקודה בו נקבעה תקרת הפקדה שאינה חייבת במס למרכיב הפיצויים בקופת גמל.

תקרת ההפקדה השנתית לפיצויים שאינה חייבת במס לשנת 2017: 32,000 ש"ח לשנה או משכורת חודשית מובטחת, הנמוך שבהם (הפקדה חודשית בסכום של 2,667 ש"ח או 8.33% מהמשכורת החודשית המבוטחת, הנמוך שבהם).

לאור האמור, מעסיק אשר שילם, למרכיב הפיצויים בקופת גמל סכום העולה על התקרה הנקובה, יזקוף שווי הטבה לצרכי מס בסכום שבו עלתה ההפקדה למרכיב הפיצויים על התקרה, ויראו בסכום האמור הכנסת עבודה במועד ההפקדה.

בהתאם לאמור בסעיף 3(ה3)(1א)(ב) לפקודה, מי שהפקיד לקרן ותיקה סכום העולה על התקרה שנקבעה, לא יחויב במס במועד ההפקדה. יובהר, אם הייתה הפקדה נוספת לקופה שאינה קרן ותיקה, יחויב במס במועד ההפקדה ההפרש שבין מלוא הסכום המופקד בקופות הגמל לגבוה מבין התקרה או הסכום המופקד בקרן ותיקה.

קביעת תקרה להשלמת התחייבות בהתאם לחוק פיצויי פיטורים
התיקון קובע בסעיף 3(ה3)(1ב) לפקודה, כי ניתן לבצע הפקדה בקופת גמל לקצבה לטובת השלמת פיצויים. השלמת פיצויים הינה השלמה עד גובה השכר המבוטח כשהוא מוכפל בתקופה העבודה שבה הפקיד המעביד לקופת גמל לקצבה בגין אותו עובד, בניכוי הסכומים הצבורים בכל קופות הגמל. הפקדה כאמור ניתן יהיה לייעד לקצבה.

הפקדה מעבר לתקרת ההשלמה לפיצויים (שכר מבוטח או 32,000 ש"ח הנמוך שבהם), תחויב במס במועד ההפקדה או במועד תשלומה על ידי המעסיק. השלמה זו אפשרית במועד הפרישה מהמעסיק ובהתאם להוראות רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון.

בכל הפקדה של סכום חד פעמי להשלמת פיצויים יצורף לדיווח של המעסיק לקופת הגמל, חישוב ההשלמה והסכום ששולם בגינו מס.

פטור בעת המשיכה לגבי סכומים שחויבו במס בעת ההפקדה
בשל חיובם של חלק מהסכומים המופקדים בקופת גמל לקצבה במס כבר במועד ההפקדה, תוקן סעיף 9(7א) לפקודה וקבע שסכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, יהיו פטורים ממס במועד משיכת הסכומים כמענק הון עקב פרישה, ובלבד שנמשכו במועד הפרישה או לאחריו. פטור זה לא יחול על ריבית ורווחים אחרים שנצברו על הסכומים האמורים במועד משיכת המענק, ועליהם מוצע להטיל מס בשיעור הקבוע בסעיף 125ג(ג) לפקודה.

נקבע, שסכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, אשר התקבלו כמענק הון עקב מוות, וכן ריבית וכל רווח אחר הנובעים מהם שנצברו עד לאירוע הפטירה, יהיו פטורים ממס.

תוקן סעיף 9א לפקודה, שעניינו מתן פטור לקצבה המשתלמת מאת מעסיק או קופת גמל, ולקבוע כי סכומים ששולמו על ידי מעסיקיו של עובד, בעבור העובד, למרכיב הפיצויים, אשר ראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, יוגדרו כתשלומים פטורים לעניין סעיף 9א לפקודה. הגדרתם של הסכומים האמורים כתשלומים פטורים כאמור, ובכפוף למילוי התנאים הנוספים הקבועים בסעיף 9א לפקודה, מזכה את העובד בפטור ממס על חלק הקצבה הנובע מאותם סכומים, לרבות חלק הקצבה הנובע מריבית ורווחים אחרים שנצברו על סכומים אלה.

במקרים שבהם הכספים נמשכים על ידי המעסיק ולא על ידי העובד, יחויבו הסכומים כהכנסה בידי המעסיק וינוכה מתוכם מס בהתאם לשיעור המס המרבי הקבוע בסעיף 121 לפקודה. סכום שנוכה כאמור יישאר במרכיב הפיצויים בקופת הגמל של העובד ויראו אותו כסכום שהופקד על ידי העובד במועד שבו נמשכו הסכומים על ידי המעסיק. נמשכו הסכומים על ידי המעסיק סכום שנוכה כאמור יראו בו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, על ידי הקופה, מהכספים ששולמו למעסיק.

כספים שנותרו בקופה בעת סיום יחסי העבודה
ערב התיקון, סיום יחסי עבודה יצר אירוע מס שבעקבותיו נערכת התחשבנות עם העובד באופן אוטומטי, אלא אם כן הודיע העובד באופן אקטיבי כי הוא משאיר את הכספים בקופה לצורך קבלת קצבה בהמשך. ברירת מחדל זו הובילה לכך שקופות הגמל נדרשו למסות את העובד על כספי הפיצויים, אף אם הם נשארו בקופה והעובד לא ביצע משיכה בפועל. ברירת המחדל כאמור שונתה לגבי עובדים שפרשו שעומדים לזכותם במרכיב פיצויים בקופת גמל לקצבה סכומים שהפקיד אותו מעסיק בעבורם, אשר אינם עולים על 360,000 ש"ח או על תקרת הפיצויים כהגדרתם בסעיף 3(ה3)(2) (קרי משכורת העובד או 32,000 ש"ח לחודש) לכל שנת עבודה – לפי הגבוה, כך שסיום יחסי העבודה לא יוביל לאירוע מס, אלא אם כן ביקש העובד אחרת.