ניתן פסק הדין (קישור לפסק-הדין) של בית-המשפט המחוזי מרכז לוד בערעור שהוגש בחודש מאי 2016 על-ידי נועם קופל ובו נקבע על-ידי השופט ד"ר ש' בורנשטין, כי הרווח (בסך של כ-8.3 מיליון ש"ח) שהפיק המערער בשנת 2013 ממכירת ביטקוין אינו פטוּר ממס לפי סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה, שכּן אכן מדובר ברווח הון ממכירת "נכס".

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את עמדת רשות המסים בפסק דין תקדימי, לפיו המטבע הקריפטוגרפי הוא נכס ולא מטבע. המערער במסגרת ההליך מכר ביטקוין ברווח של 8.3 מיליון שקל וניסה לטעון כי מדובר בהפרשי שער שאינם חייבים במס – אולם נדחה.

בית המשפט המחוזי הוציא פסק דין תקדימי הקובע כי הביטקוין אינו מטבע אלא נכס, ולכן רווחים ממנו חייבים במס (בעוד שרווחים בעקבות שינוים בשער המטבע אינם חייבים במס).

מפסק הדין עולה כי נועם קופל, המערער, רכש ביטקוין ב-2011 ומכר אותו ב-2013 ברווח של 8.3 מיליון שקל. לטענתו של קופל, כיוון שהביטקוין הוא "מטבע חוץ", מדובר בפועל בהפרשי שער ולא ברווחים – ולכן הם פטורים ממס.

רשות המסים טענה, כפי שהבהירה כבר בחוזר לפני מספר שנים, כי מדובר בנכס, ולכן את הרווחים ממנו יש למסות במס רווח הון שעומד היום על 25%. לטענת המערער, לא מדובר במטבע או שטר פיזי אלא ברשומה דיגיטלית ולכן ההגדרה בחוק אינה רלוונטית. עוד טען כי מבחינה כלכלית וחשבונאית, לאור האמון שהמשתמשים נותנים בו, יכולתו לשמש כמדד לערך ובשל היותו שומר ערך ואמצעי תשלום, יש לראותו כמטבע.

מלבד ההסתמכות על חוק בנק ישראל טענו בפקיד שומה רחובות, כי מבחינה חשבונאית וכלכלית לא מדובר ב"מטבע" בגלל התנודתיות הרבה בערכו והסיכונים הכרוכים בהשקעה בו, ולאור העובדה כי אינו משמש כמדד לערך ואף השימוש בו מצומצם ומתמקד בעיקר בשוק העברייני ברשת הדארקנט (Darknet).

בית המשפט לא קיבל את טענותיו של המערער בנוגע לביטקוין וקבע, בין היתר, כי צודקת רשות המסים בטענתה כי הביטקוין אינו מטבע גם במובן הכלכלי "בראש ובראשונה על שום כך שלמרות השימוש הנעשה בביטקוין, קשה מאוד לומר כי הוא נהנה מהאמון שלו זוכים מטבעות המהווים הילך חוקי במדינות השונות". עוד הוסיף כי "יש לתת את הדעת לכך כי אמון הציבור במטבעות המסורתיים מבוסס על קיומו של בנק מרכזי המתערב במסחר על מנת למנוע תנודתיות גבוהה מדי בשער החליפין באופן העלול להעמיד את הציבור בפני סיכון פיננסי משמעותי".

לדברי השופט, "התנודתיות הרבה בערך הביטקוין והסיכונים הנלווים לכך, מובילים למסקנה לפיה אף קשה לראות בביטקוין כאוגר ערך". השופט פסק כי "למעשה, לא עלה בידי המערער להוכיח כי הביטקוין ממלא איזו מהפונקציות המקובלות בעולם הכלכלה והנדרשות לצורך הגדרתו כ'כסף' לאמור – אמצעי חליפין להעברת ערך עבור סחורות; אוגר ערך; יחידת חישוב ערך".

פסק דין מהווה איתות לכל מי שטרם דיווח על הרווחים אותם הפיק לאורך השנים מהמסחר במטבעות וירטואליים או לכאלה שנאחזו עד היום בחוות דעת משפטית שקיבלו בעבר, הפוסקת כי רווחים המתקבלים ממטבעות דיגיטליים אינם חייבים במס. מדובר בפסק דין ברור שאינו משתמע לשתי פנים ותחולתו רטרואקטיבית ולא מיום פרסום ההחלטה שכן אין המדובר בתיקון חקיקה אלא רק בפרשנות לחוק הקיים".